לדף הבית  אודות  

"מבחן בגרות" – 9 אופנועי 125 סמ"ק בסקירת שוק

כמה אופנוע 125 סמ"ק באמת יכול להיות אופנוע? מסתבר שהרבה; לקחנו תשעה כלים במגוון קטגוריות, ויצאנו לדרך. היה לאט וכיף


כתב: אבי פרידמן

צילם: טל זהר
בוחנים נוספים: אביעד אברהמי, עזרא יצחק, שי נוה, גידי גולן,
צחי מלצר, אלעד נחמיאס, אלעד כהן, תומר איתן
לוגיסטיקה וסיוע: סקוטרמן (תודה!)


12/09/2007

עברה כמעט שנה מאז נכנסו תקנות הרישוי החדשות שהופכות את אופנועי וקטנועי ה-125 סמ"ק, לזמינים לבעלי רישיון בדרגה הנמוכה ביותר. עננת האבק שקעה ואי אפשר לפספס את השינויים בשוק. הרוב באופן טבעי בחרו בקטנועים. בנפח ובחתך השימוש האופייני, לקטנועים יש את כל חבילת היתרונות. מה יכול להיות טוב יותר בעיר מקטנוע אוטומטי קטן שנדחף בתנועה ולוקח מטען מתחת למושב?

אבל הפעם אנחנו פונים לכיוון אחר. לעזאזל השימושיות, תביאו לנו אופנוע. או לפחות כמה אופנוע שנכנס בתוך 125 סמ"ק, שהן בערך שליש פחית קולה. התקנות החדשות הן תקנות נפח והספק, וזה אומר שגם אופנועים נכנסים דרכן והופכים להיות זמינים למי שרוצה משהו אחר - גם במחיר השימושיות. אופנועים, ואנחנו יודעים את זה טוב מאד, קונים עם הלב ולא עם הראש. אל תרגישו רע עם זה, בגלל זה בדיוק אנחנו כאן מלכתחילה.

פנינו ליבואנים ולקחנו את כל אופנועי ה-125 הזמינים למבחן אחד גדול ומקיף. צמד ליפאנים, זונגשן יחיד, שני יוסאנגים ורביעיית הונדות. לצערנו גם יוסאנג RX וגם ימאהה XT לא היו זמינים למבחן. יבואן קיוואי העדיף להתעלם ולמרות כמה וכמה ניסיונות שלנו, הוא העדיף שלא להחזיר תשובה. מלכתחילה הגדרנו זאת יותר כסקירת שוק מקיפה ולא כמבחן השוואתי רגיל. ישנם אופנועי "קאסטום" (בערך), אופנועי "ספורט" (גם בערך) וגם דו-שימושיים (על באמת). בגלל הגבולות המטשטשים, החלטנו לבצע את הכל במבחן אחד גדול. הצעיר בן ה-16, אליו יותר מכל פונה סקירה זו, פחות סגור על כיוונו בעולם האופנועים מאחד שכבר צבר ניסיון.

בסופו של דבר, אחרי 3 ימי מבחן וצילומים, דווקא מצאנו יותר מבסיס אחד להשוואה בין הכלים. הצלחנו לשים את האצבע בתתי-הקטגוריות על המובילים השונים, ואפילו הצלחנו לסמן "כוכב" אחד מוצלח במיוחד מבין כולם. קדימה מתחילים.

ליפאן LF125-14F "קאסטום". 18,900 ₪

"ליפאן" הסינית הגיעה ארצה לפני כשנה. על בסיס אותו מנוע קטן היא מציעה מבחר אופנועים וקטנועים כאשר לכולם מפרט דומה. הראשון איתו אנחנו פותחים את הסקירה שלנו הוא דגם הקאסטום הקטן. קצת קשה לחשוב על המונח קאסטום בנפחים כאלו, אבל הרושם הראשוני מהליפאן הוא של אופנוע קאסטום אמיתי, כולל התנוחה, הניקלים ועודפי הברזל.

אבל כשמתקרבים, מסתבר שמדובר בקיטש אחד גדול ובחוסר טעם משווע. כיסויי המנוע המתעגלים באופן אקראי לכל מיני כיוונים, הראש האינדיאני (?!) שמפוסל בקצוות הכידון, מסגרות הברזל סביב זנב האופנוע עליהן מניח המורכב את רגליו, ולבסוף גם מסגרת הברזל שמגינה על המנוע והרדיאטור. הכל מצועצע וגס מדי. לוח השעונים דווקא סביר. הוא פשוט ונאה וכולל גם מד סל"ד, אבל את הנורות בקושי רואים ומד הדלק הדיגיטאלי נותר תקוע כל מהלך המבחן.

איכות הגימור בליפאן ירודה ומאד מאכזבת. כל הצצה מקרוב חושפת עוד קצה-חוט חשוף; עוד הלחמה רופפת, עוד חלק פלסטיק מתנדנד. אבל אז מניעים (יש רגלית גיבוי, אגב) ורואים שזה רק תחילתו של הסיפור. המנוע הקטן מרעיד את
האופנוע הזה למוות. משיכות מצערת (יש צליל לא רע ממערכת הפליטה המוגזמת) מרטיטות את החלקים השונים, ונדמה שזה רק עניין של זמן עד שהללו ייפרדו לשלום מהאופנוע. תנוחת הישיבה גרועה, עם רגליים היישר למטה, לחץ מוגזם על הגב-התחתון ומיכל שמעוצב כך שבדיוק יפריע לברכיים.

מניעים ומתחילים לנסוע. בעיר ובמהירויות נמוכות המנוע דווקא סוחב לא רע. הקלאץ' קשה בצורה מוגזמת לגמרי וסובל מחוסר דיוק. ההילוכים קשים גם-כן, ומעל 5,000 סל"ד הויברציות הופכות לאסון. גם האופנוע עצמו כנראה חושב ככה. מחט מד המהירות מקבלת חיים עצמאים לגמרי ומשתוללת בשעון. לא פחות מ-3 פעמים נפתח לנו בורג בסעפת הפליטה, ופעם אחת הוא נשבר לגמרי. במהלך נסיעה באיילון-צפון ליד ראשל"צ, נדם המנוע לגמרי בגלל מגע חשמלי שהתנתק (חובר בזריזות במוסך, והאופנוע חזר למבחן). גם על הבלמים אין לנו מילים טובות. ידית הקדמי קשה בטירוף והוא בולם חלש מאד. האחורי, אחרי שמתרגלים ומפסיקים לפגוע במגן המנוע הצמוד לרגלית, מגיב עוד פחות. ניסיונות המתיחה של בלם התוף, לא הועילו.

מה שנשאר לנו זה המתלים. גם כאן לצערנו, אין הפתעות. האחורי קשה כמו אבן ומכאיב בגב, והקדמי בעיקר קופץ ונמנע מכל פעולת ספיגה אמיתית. אולי מילה אחת טובה על האופנוע בכל-זאת? מצטערים, אין לנו.

ליפאן LF-125-30 "ספורט". 18,900 ₪

הליפאן "ספורט" עושה שימוש במכלולי מנוע דומים לאלו של דגם הקאסטום. אופנוע המבחן שלנו אדום כולו, כולל הג'נטים, ועם מדבקות זולות על פיירינג ועל תחתית המזלג. יחידת הזנב נראית בכלל מפלנטה אחרת. במשפט אחד: האופנוע מעוצב רע מאד, באופן זול וחסר כל מחשבה. אין דרך אחרת להגיד את זה.

גם פה הגימור גרוע מאד. הכל רועד, מתפרק ונראה זול ועלוב מאד. תנוחת הישיבה מעצבנת מאד: יש כיפוף ספורטיבי בפלג הגוף התחתון, אבל בחלק העליון הכידון גבוה מדי. חוץ מזה, אם מניחים את כרית כף הרגל על רגליות הרוכב, נשענים העקבים על רגליות המורכב. ביזארי לגמרי. המראות ממוקמות כך שאין מצב לראות מה באמת קורה מאחוריכם. לוח השעונים רגיל למדי וגם פה הנורות לא קריאות בשמש ישירה. במרכזו של הלוח בולטת תצוגה דיגיטאלית אדומה (של מחשבון-כיס משנות ה-70') של ההילוך הנבחר.

נשמע פיטשר נחמד? חסר להם שלא היה אותו. ההילוכים בליפאן הפוכים לגמרי. הניוטרל נמצא הכי "למעלה" וכדי להכניס לראשון מורידים את הרגלית. כל העלאה נוספת של הילוך מתבצעת על-ידי לחיצת הרגלית כלפי מטה – בדיוק ההיפך
מהמקובל. הבלבול לא נגמר כאן: אם טעיתם בחמישי ולחצתם באופן טבעי כלפי מטה, התיבה חוזרת(!) לניוטרל. עכשיו ממש בזהירות, אחרת בלחיצה הבאה התיבה תחזור מחמישי לראשון ומשהו תיכף יתפוצץ פה. אל תשאלו אותנו מה עבר למהנדסי ליפאן בראש.

אבל אם נדמה לכם שסידור ההילוכים זאת בעיה, נרגיע אתכם שזאת רק ההתחלה. למעשה, אפשר עוד להתרגל לזה אם באמת מנסים. המנוע עצמו, בדומה למנוע הקאסטום, סוחב סביר ואפילו הסאונד לא רע, אבל מי בכלל יכול לשמוע אותו מבעד לכל הרעשים המכאניים האיומים שמתלווים לכל תזוזה של האופנוע? חוץ מזה, גם הליפאן הזה יודע להרעיד את עצמו היטב ולהיתקע בצד הדרך. דגם הספורט שלנו נתקע למרגלות נס-הרים בשבת בבוקר. באמצע הנסיעה וללא הכנה מראש - דום-שתיקה. המחבר למיקרו-סוויץ' שברגלית הצד ניתק וכיבה את המנוע. את התקלה תיקנו במקום והאופנוע המשיך במבחן.

נוסיף ונספר לכם גם על הבלם הקדמי הנוראי, שכולל גם מעין "ABS מכאני" עם שסתום שאמור למנוע את נעילת הגלגל – אבל זה לא ממש עובד. לרגעים נדמה שאין לו שום כוונה להאט את האופנוע ואז פתאום הוא נועל את הגלגל. הבלם אחורי? חלש ומאד לא אפקטיבי. גם המתלים קשים ומעורפלים ואנחנו עוד לא בטוחים אם הם כוללים גם בולמי-זעזועים של ממש, או רק קפיצים (שנורא חורקים). ולבסוף, דווקא יש לנו כמה מילים טובות להגיד: דגם הספורט גורם לאחיו הקאסטום להרגיש לרגע, אולי, בעצם, רק לכמה שניות בודדות, לא כזה גרוע.

זונגשן ZS125gy-a דו-שימושי. 15,900 ₪

היות וזונגשן הוא אחד היצרנים הגדולים, המכובדים והוותיקים ביותר בשוק הדו"ג הסיני, היו לנו לא מעט ציפיות מדגם הדו"ש הקטן והמבטיח. הן התפוצצו לנו בפרצוף. הגימור עלוב מאד, אבל עוד יותר מכך רתחנו על מצבו המחפיר והמביש של אופנוע המבחן שקיבלנו.

מצבו היה מתחת לכל ביקורת וברמה כזאת שמעולם לא נתקלנו בה, למרות שמדובר בכלי שנמצא בקושי 9 חודשים על הכביש שבהם כיסה קצת מעל 5,000 ק"מ. רשימה חלקית בלבד לפי סדר אקראי: מגן גחון תפוס עם אזיקונים, מאותתים דהויים שתלויים על גומיות קרועות, הבדלי גוון מחשידים ולא ברורים בין שני הטלסקופיים, נקודות חלודה על האגזוז, ציר הדיסק הקדמי ובעוד שלל מקומות, הזעות שמן בראש המנוע, בעיות טעינה, נורת דלק דולקת קבוע (וניוטרל שלא דולקת כלל), צמיג אחורי גמור ועוד. הפלסטיקה באופנוע אגב, נלקחה מדגם ה-200 סמ"ק – כולל מדבקות הדגם. ככה מוציאים אופנוע למבחן? לא ברור לנו הזלזול הזה.

ניסינו בכל-זאת להתרשם מהאופנוע. המושב עצמו קשה ומאד לא נוח. הוא לוחץ בירכיים ומונע את סגירת הברכיים כראוי. על מכל הדלק יש שקעים עם פינות חדות ומכאיבות. המנוע סביר ביציאה מהמקום, אבל נגמר לו האוויר בהמשך. ברגעים
מסוימים הוא דווקא יכול להפתיע טיפה לטובה. הקלאץ' מאד לא מדויק ואילו רגלית ההילוכים (עליה הייתה חסרה גומייה), סובלת ממהלך ארוך באופן מוגזם ותפעול מאד לא מדויק. יחס התמסורת קצר והמהירות הסופית נמוכה. את הניוטרל קשה קצת למצוא בעמידה ברמזור, אבל היות והאפשרות השנייה היא לדומם ולהניע עם הרגלית - מנסים בכל זאת. גם את הבלמים קשה קצת למצוא. כשמוצאים בכל-זאת, מגלים שהם נטולי רגש ומאד חלשים.

לבסוף, המתלים וההיגוי. המתלים באופנוע המבחן שלנו היו איומים. זוועתיים לגמרי. לעיתים האופנוע התנדנד כמו סהרורי ולעיתים הוא הרגיש קשיח באופן לא ברור וקיפץ לגובה באופן מאד מסוכן על כל מהמורה קטנה. ההיגוי הרגיש לא סימטרי, כאשר מדי פעם נטה האופנוע ליפול לצד אחד יותר מאשר לצד השני, ולעיתים להיפך. במצבו הנוכחי אין מה לחפש איתו אפילו על שבילים. אולי אם היה במצב תקין. בושה וחרפה.

יוסאנג GV125 "אקוילה", 23,500 ₪

עם האקוילה הקטן, יוסאנג הקוריאנית עושה טריק מאד פשוט. היא לוקחת בדיוק את אותו אקוילה 250 סמ"ק "גדול", ושותלת בו מנוע וי-טווין 125 סמ"ק. מדובר ביחידת כוח פשוטה יחסית, מקוררת אויר/שמן, שמפיקה הספק נאה של 14.6 כ"ס ב-10,500 סל"ד. כל מימדי האורך, רוחב, בסיס-גלגלים וגובה – הכל זהה לדגם הגדול יותר. מאחור יש צמיג 130 מ"מ במקום 150 מ"מ. מה הבדלי המשקל? ה-125 קל מה-250 ב-7 ק"ג.

הגימור באקוילה, גם אם ממש לא מושלם, ברמה סבירה למדי. מקדימה צץ ועולה מדי פעם בדיוק אותו זמזום טורדני מכיסויי הטלסקופים כמו בדגם ה-250, אבל אין לנו הרבה תלונות מעבר לכך. תנוחת הישיבה היא בהתאם לקטגוריה ובסך-הכל האופנוע נוח למדי. הוא גם נראה טוב, מעוצב בטעם ולא מצועצע יתר על המידה. לוח השעונים יפה וברור, וכולל מד סל"ד ומחוון דלק.

קצת מוזר לראות סל"ד 5 ספרתי בשעון סל"ד של קאסטום, אבל אין ברירה – כדי להתקדם צריך לעבוד ומהר. המנוע חלק למדי, המצמד רך מאד אבל ההילוכים לעיתים קצת נוקשים יתר על המידה. כשהכל נעשה זורם ובתאום, האקוילה זז קדימה בקצב מרשים. שמרו את המנוע צווח בשמחה בקצה קשת הסל"ד, והאופנוע לא יישאר מאחור. בעיר, כשהכידון לא מפריע להשתחל, הוא עשוי להפתיע לא מעט קטנועים בזריזותו היחסית.

גם המתלים עושים עבודה סבירה. המהלך המוגבל של האחורי גובה את מחירו, אבל הקדמי יותר ממספק. ההיגוי הוא טוב וזריז אבל גם שומר על יציבות ובסה"כ הציון בהתנהגות הכביש הוא טוב. גם הבלמים אגב, עושים עבודה טובה ומקנים די והותר בטחון. אופנוע חביב למדי.

יוסאנג GT125R "קומט", 25,900 ₪

גם עם הקומט יוסאנג עושה בדיוק את אותו טריק כמו עם האקוילה: הבסיס הוא דגם הקומט 250, אבל מתחת לפלסטיקה מתחבא וי-טווין 125 סמ"ק. בניגוד לאקוילה, בקומט ה"ספורטיבי" יוסאנג לא מחליפה את הצמיג האחורי בצר יותר, אלא משאירה את ה-150 מ"מ כמו בדגם הגדול.

ויזואלית, הקומט נראה נפלא. הוא היחידי מבין ה"ספורטיביים" שנראה כמו אופנוע של ממש. המימדים, הפוזה, הצמיג האחורי השמן. אם יש אופנוע שיגרום לכם להרגיש הכי-הכי בחניה של בית-ספר, זה האחד. הכתום של אופנוע המבחן רק מחדד את האימפקט הוויזואלי. איכות היצור וההרכבה גם הם ברמה סבירה למדי, ולא היו לנו כמעט תלונות. לוח השעונים עם מד הסל"ד האנלוגי והתצוגה הדיגיטאלית, נראה זול ומכוער כמו בשאר היוסנגים שעושים בו שימוש.

גם כשעולים על המושב ממשיכה אותה תחושה קרבית. "הינה אני כבר נותן גז ושורף את הכביש". מיקום הרגליות (שניתנות להזזה, אגב) והכידון, מכתיבים תנוחה ספורטיבית אמיתית והרוכב שקוע בתוך האופנוע. מיכל הדלק הגדול מדי (עם לא
פחות מ-17 ליטר) מכתיב פיסוק אשר לחלקינו התאים מאד, ולחלקנו הרגיש מוגזם מדי.

אבל כל אותה תחושה "RR"-ית מתאדה לגמרי בצלילי המנוע הקטן שצורח ונאבק עד זוב דלק כדי לעמוד בציפיות. הנוסחה שעובדת באקוילה, נכשלת לגמרי בקומט. המנוע חלש מדי, מרגיש עייף וסחוט, ואינו מסוגל לספק שום דבר ממה שהמראה המדהים מבטיח. לרגעים נדמה שהוא רוצה לפרוש לגמרי ולנוח בצד, ולא לטפס במעלה הסל"ד. הקלאץ' סובל ממעט חוסר דיוק בתפעולו, וגם הגיר דורש מהלך ארוך מדי ולוקה קצת בתחושה מעורפלת. תזוזות ראויות מהמקום מחייבות פול-גז, מעט החלקות קלאץ' ו... תפילה קצרה שנגיע כבר לירידה. מאד מתסכל לשבת על אופנוע עם תנוחה ופוזה מהגיהינום, ולראות איך כל שליח נעלם לכם ברמזור.

כשהמהירות עולה והכביש מתחיל להתפתל, מגלים התנהגות כביש טובה למדי שתואמת את המראה הקרבי. הקומט הקטן אוהב לבלות על הצד. הוא מרגיש כמו אופנוע ספורטיבי, המתלים עובדים, ההיגוי מדבר, והשלדה מעבירה שדרים ישר לישבן ולגב. כמה חבל שאין לו מנוע מתאים.

אז הוא אופנוע ספורט לירידות ארוכות? כמעט, כי גם הבלמים לא משהו. האחורי עוד סביר אבל הקדמי מאובן וקצת חסר רגש. לאופנוע שנראה ומתנהג ספורטיבי אבל המנוע עייף והבלמים פושרים, קוראים החמצה. פספוס אדיר.

הונדה XR125, מחיר: 22,885 ₪ (מודל 2006)

כמו לפגוש מכר ותיק. הונדה הייתה היבואנית הראשונה שראתה את הנולד והתארגנה כבר לפני 3 שנים לשינוי התקנות. כשנחת כאן ה-XR ב-2004, הוא קצת היה נראה כמו קוריוז. שוק ה"GS500" הישראלי לא ממש ידע איך לאכול אופנוע שנראה ונוסע כמו אופנוע, אבל עם מנוע כזה פצפון. עכשיו סוף סוף אפשר לעמת אותו מול שלל מתחרים.

והתחרות הזו עושה לו טוב. עם סינגל מקורר אוויר פשוט וצנוע הוא אמנם החלש מכל המתחרים, אבל מצליח לשמור יפה על קצב. מה הסוד שלו? תנוחת ישיבה זקופה עם כידון ישר, פרופורציות נכונות, היגוי טוב, מתלים מצוינים, יחסי העברה מעולים ומשקל נמוך. כשהאחרים – כן, גם הספורטיביים - קצת מורידים קצב בחשש ונזהרים בפניה על כביש משובש, ב-XR סוחטים עוד טיפה את המצערת (ומגלים שהיא כבר ממילא בפול עוד מהבית) וממשיכים. הגלגל האחורי קצת מאבד אחיזה? הוא ממהר לתפוס חזרה. קצת מהירים מדי? סגרו גז. אם אתם עדיין מהירים מדי, הקליפרים הקטנטנים הללו, שנדמה כאילו נלקחו בכלל מאופניים, יבלמו טוב ועם פידבק מספק.

הכל ב-XR הקטן מתחיל ונגמר בחיוך. ברגע שעולים עליו, מניעים ויוצאים לדרך, מחייכים. זה לא נובע רק מרמת הגימור הגבוהה או התפעול החלק של כל הידיות והמתגים. זה נובע מכך שהכל תוכנן בו מלכתחילה כמו שצריך עם מחשבה ברורה ותשומת לב. הוא מינימליסטי, ולמעשה יש מעט מאד מטר-רבוע של אופנוע ב-XR הקטן, אבל בשורה הסופית מסתתר שם יופי של אופנוע פשוט.

על כבישים בין עירוניים מהירים הוא איטי מהאחרים וחלש מדי וגם מאד לא נוח. זה לא המקום הטבעי שלו. בעיר לעומת זאת, הוא פרא-אופנוע אמיתי. שום דבר לא מרתיע אותו, וכבישים מחורצים ובורות רק הופכים את הכל לכיף ומספק יותר. וכאן אנחנו מגיעים לעוד ערך מוסף: שבילים. הוא אוהב אותם. לאט, עם מעט כוח והרבה מאד גז, אבל הוא אוהב את חיק הטבע. לפחות כמו שאנחנו אוהבים אותו. אופנוע קל מאד ומהנה שבכביש מפותל משפיל את הספורטיביים, ואפילו בלי להתאמץ.

הונדה CBR125R, מחיר: 26,385 ₪

גם את ה-CBR אנחנו מכירים בארץ מ-2004. אם ה-XR נראה אז כקוריוז, ה-CBR היה נראה אז כמו אופנוע צעצוע. למרות מספר שינויים שעבר (הזרקת דלק במקום הקרבוראטור, בראשם), הוא עדיין נראה כזה. הוא הקצר והקטן ביותר בחבורה שלנו, וביחד עם ה-XR הוא גם הקל ביותר (119 ק"ג יבשים בלבד). בסיס הגלגלים שלו למשל, קצר בלא פחות מ-140 מ"מ מזה של הקומט. צוציק.

העיצוב והמראה הכללי נותרו ללא שינויים מהותיים במיוחד. קווי ה-CBR האופייניים מודגשים וקשה לפספסם. את סכימת השחור-לבן של אופנוע המבחן, אהבנו מאד והיא מעניקה לו מראה טיפה יותר רציני ובוגר. לוח השעונים יפה, מקיף ואיכותי, עם רביעיית שעונים אנלוגיים פשוטים ונקיים למראה. חסר מד-מרחק מתאפס אבל יש מד-דלק מדויק.

תנוחת הישיבה על ה-CBR מגדירה מחדש את המונח "על האופנוע". אם אתם גבוהים אפילו מעט מעל הממוצע, הוא ירגיש לכם כמו אופנים קטנות. מהצד זה גם נראה קצת מגוחך. הוא צפוף מאד אבל למרות זאת קל מאד לתפעול. הכל עובד חלק
ואיכותי. הידיות, הגז, רגלית ההילוכים – הכל עובד ללא דופי.

הסינגל הקטן שב-CBR, חרישי לגמרי. הוא כל כך שקט עד שברמזורים הראשונים מפמפמים בגז כדי לבדוק שהמנוע עוד עובד. הקלאץ' כך-כך רך וקל למשיכה, עד שנדמה שאינו מחובר לכלום. למרות השקט, מנוע ה-CBR מושך טוב-מאד יחסית לאחרים. הוא אפילו מושך לא-רע בתחום הסל"ד הבינוני. ההילוך ראשון נגמר בזריזות ואם מקפידים לא להיכנס למנתק ולהעביר בזמן לשני, ההאצה ממשיכה חלק ומהר. הוא היחיד כאן עם 6 הילוכים, וזה אומר שיש יותר אפשרויות לתמרן כדי לשמור את המנוע בשיאו. הבלמים משלימים את החבילה וברמה שתואמת את המנוע. חזקים מאד ועם פידבק "כמו של גדולים".

לוקח לא מעט זמן להתרגל לתנוחת הישיבה על הזאטוט הפצפון. גם לבנות אמון בצמיגים הדקיקים זה לא דבר שמגיע מיד. אבל בסופו של דבר שניהם מגיעים. או אז מתחיל הכיף האמיתי. רכיבה בכביש מפותל יכולה להיות אתגר של ממש. המתלים מצוינים ועובדים בהרמוניה עם השלדה, ההיגוי הסופר-קליל הוא מאד זריז ומעביר כמות מפתיעה של פידבק. המנוע מחייב ריכוז כדי לשמור אותו בשיאו, ואז גם מגיעה המשיכה החוצה מהפניות. הכל יחסית לנפח המזערי כמובן, אבל ההונדה הקטן בהחלט רשאי לשאת בגאווה את האותיות CBR על צידו. ואיך הוא מול הקומט של יוסאנג? מסקנות בסוף...

הונדה "שאדאו" 125, 36,385 ₪

אל צמד הסינגלים של הונדה מצטרפים אלינו השנה בשוק גם זוג וי-טויינים, מה שגם מהווה בין היתר את הסיבה למחירם הגבוה יחסית. השאדאו עושה שימוש בגרסה עם קרבוראטורים, כשהמנוע עצמו מאד מובלט באופנוע וכמעט ושום דבר אינו מסתיר אותו.

השאדאו, למרות מימדיו הצנועים, הוא הכי קאסטום שאפשר להגיע בנפח כזה. המושב הוא הנמוך מכולם (680 מ"מ בלבד), וגם האופנוע עצמו הוא הארוך מכול האחרים. בכלל, כל ההיבט הוויזואלי פה "נאמן למקור" ברמה מאד מרשימה: גלגל 15" מאחור ו-17" למפנים, כנפיים גדולות – בדיוק כמו ב"ספיריט" הגדול עד שנת 2006, מושב גדול, כידון מעוגל ופנס חזית שגם הוא נראה כמו העתק מוקטן של החבר'ה הגדולים. לוח השעונים גם הוא תקני – שעון אחד גדול על המיכל, כמה נורות אזהרה סביבו, וזהו. קאסטום אמיתי שהוקטן במכונת צילום. איכות הגימור אם מישהו מכם תוהה, לעילא ולעילא. הונדה.

כל התפעול בשאדאו חלק, נעים ואיכותי. עידון וידידותיות הוא שם המשחק. המתגים, הידיות, החלפות ההילוכים, ובעצם הכל. המנוע שקט ועם ויברציות קלות. המשיכה שלו מפתיעה למדי, והוא בהחלט מרגיש כאחד היותר חזקים פה. ברמזורים במרכז העיר, השאדאו עשוי להפתיע לא מעט קטנועים לא מוכנים. גם הבלמים מצוינים, רק לא לשכוח להקפיד למתוח את התוף מאחור מדי-פעם.

ההיגוי והתנהגות הכביש תואמים את שאר האיכויות. עד לנקודה שבה מתחילים לגרור את הרגליות על הרצפה, השאדאו מתנהג מאד צפוי, לא מפתיע אף אחד, ודואג לידע את הרוכב שבינתיים הכל בסדר. כשנוצר המגע עם הכביש, זה הזמן להרפות ולא להמשיך הלאה. זה עדיין קאסטום, למי ששכח לרגע. על כביש משובש, המתלה האחורי עם המהלך הקצר יקפיד להעביר חלק נכבד מהאנרגיה ישר לגב הרוכב - וגם זה בדיוק כמו אחיו הגדולים....

בשורה הסופית, השאדאו הוא אופנוע קאסטום אמיתי וטוב. אפילו טוב מאד. כמה חבל שעבור וי-טווין של הונדה צריך לשלם 50% יותר מוי-טווין של יוסאנג. הוא פונה לחובבי הז'אנר בכל גיל שבבעלותם רישיון מוגבל, ולא דווקא לבני ה-16.

הונדה XL125V "ואראדרו", 40,385 ₪

כמו השאדאו, גם הואראדרו הקטן עושה שימוש במנוע הוי-טווין, אלא שכאן הוא גם מקבל הזרקת דלק. אבל הפרט הזה הוא רק אחד ברשימה ארוכה של פרטים שהופכים את הואראדרו למשהו אחר לגמרי מכל אופנועי ה-125 שפגשנו, ואנחנו מנחשים שכנראה גם מאלו שעוד נפגוש. הוא היחידי כאן שהוא לא "אופנוע 125 סמ"ק", אלא "אופנוע", עם "מנוע 125 סמ"ק".

מה שזה אומר בעצם, זה שהואראדרו הוא הכי אופנוע "פול-סייז". זה מתחיל במראה של אופנוע גדול, וזה ממשיך ברגע שמתמקמים על המושב הגבוה (800 מ"מ, שני רק ל-XR) ומרגישים את שקיעתם הקלה של המתלים. התחושה ממרומי הואראדרו היא של סיפון גבוה, וזה אפילו קצת מזכיר את האח הגדול המקורי - זה שמנועו גדול פי 8. יש משטחי פלסטיק יקרים, יש פיירינג גדול, מושב מאד מרווח ונוח (עם נפח אחסון תחתיו), סבל ענק, מכל דלק מרשים ולוח שעונים שרק העובדה שמד המהירות נגמר ב-140 ובמד הסל"ד האדום מתחיל ב-12, מעידה על כך שמדובר ב-125 סמ"ק. אין אף אופנוע בנפח הזה שהוא יותר אופנוע מהואראדרו 125. נקודה.

גם את הוי-טווין של הואראדרו צריך למשוך ולהאיץ קדימה כדי לשמור על קצב, אלא שבאופן לא כל-כך ברור – בתמימות דעים של כל מי שרכב עליו – הוא מרגיש הכי פחות מתאמץ. אולי זה הבידוד המושלם מרעידות, אולי זה התפעול הסופר-חלק, אולי זאת סתם תחושת האיכות המאד גבוהה של כל דבר בו. תהיה הסיבה אשר תהיה, הואראדרו מרגיש ונוסע אחרת. סקוטרמן ידידינו סיכם זאת במשפט אחד: "זה האופנוע עליו מושיבים את החברה, קושרים את השק"ש ויוצאים למופע 'כוכב-נולד' בכנרת".

יש לו לואראדרו, וזה בוודאי לא מפתיע אתכם, גם התנהגות כביש מעולה ומתלים משובחים. יש לו יופי של בלמים. קל מאד לרכב עליו ובכביש מפותל הוא יהיה המהיר מכולם, וגם יעשה את זה בנונשלנטיות. קשה לנו לחשוב על משהו אחד שלילי בו. בעצם כן, נזכרנו –תג מחיר של למעלה מ-40,000 ₪, הוא מעל ומעבר לכל פרופורציה. איכותי, כייפי ומשובח כמה שלא יהיה.

הסינים לא באים

זמן לקצת סיכומים, ונתחיל בסינים. אומרים שהסינים באים וכובשים אט-אט את השוק. ובכן, לפחות לפי מה שראינו במבחן – אין מצב לראות את זה קורה בעתיד הקרוב. אותה תחושה זולה של גימור עלוב שמתקבלת מהם באולמות התצוגה, היא עוד כאין וכאפס למה שקורה איתם אחרי מספר קטן של קילומטרים. איכות הגימור וההרכבה של הליפאנים והזונגשן שהשתתפו במבחן הייתה מתחת לכל ביקורת. גם תכנון הכלים מתברר כעלוב מאד. ואם זה לא מספיק, כלי מבחן שמסופק לנו במצב כה מחפיר כמו שסופק לנו הזונגשן, לא בדיוק מעורר אמון ברצינות מי שעומד מאחוריו.

הסינים זולים, אבל לא מספיק. הם לא שווים גם את מחירם הנמוך. אם אתם לא מוכנים להתפשר על יד-שנייה, תחסכו בסבלנות עוד קצת. רוצים בכל-זאת 2 גלגלים ומנוע? לכו על קטנוע, לא תצטערו. במחיר של סיני תוכלו להרשות לעצמכם את הטובים שבקטנועים. כשהכיס יאפשר לכם, תמשיכו הלאה.

ראש בראש

אז נשארו לנו בסופו של דבר שתי חזיתות, קאסטום וספורט, ובכל אחת שני כלים. ההכרעות בהן פשוטות וברורות. נתחיל בזירת הקאסטום. ללא צל של ספק, השאדאו הוא אופנוע טוב יותר. רק מה, הפער אינו כזה גדול ובוודאי לא מצדיק תוספת של 50% במחיר. האקוילה הקטן עושה את כל מה שצריך, ואפילו קצת יותר. הוא מספיק חזק, מספיק יפה ומספיק יעיל. הוא הקניה הטובה יותר.

גם בזירת הספורטיביים ההכרעה התקבלה בקלות יחסית. הקומט GT-R של יוסאנג נראה מדהים וגורף את כל הנקודות במגרש החניה, אבל ברגע שמניעים ויוצאים לדרך, ה-CBR הזאטוט מראה לו את האגזוז החרישי והנקי שלו. בסיבובים (אם הם בירידות) הקומט ישמור על קצב ואפילו ירגיש כמו גדול, אבל זהו. ה-CBR עולה עליו בכל תחום ומהווה אופנוע טוב יותר כמעט בכל סעיפי ההשוואה שלנו. הוא יקר מהיוסאנג רק במעט, ויותר ממצדיק את הפער. ההונדה הוא המנצח שלנו. כבוד.

ואחרון אחרון חביב הוא ה-XR של הונדה. הוא עשה צחוק מהזונגשן שהתמודד מולו. שאר האופנועים לא היוו מתחריו הישירים, אבל במובן מסוים הוא הצליח בכל-זאת לנצח ולקבל את תואר "יקיר המבחן" שלנו. כל מי שרכב עליו התאהב בו. קטן, קל, פשוט, ידידותי מאד, מתוכנן נכון ובנוי איכותי. הוא מטריף בעיר, נוסע בשבילים וקצת יותר, ועושה עבודה מצוינת כמורה-דרך לצעדים הראשונים בעולם האופנוענות שלנו. במחירו, גם אם זה לדגם 2006, הוא גם דיל טוב שמהווה את הקניה המומלצת שלנו לרוכב המתחיל. הוא ייקח אתכם קדימה וילמד רכיבה אמיתית נטולת כל פוזה.



טבלת נתונים טכנים - מבחן השוואתי 125 סמ"ק

נתון/אופנוע ליפאן "קאסטום" ליפאן "ספורט" זונגשן דו"ש אקוילה קומט XR CBR שאדאו ואראדרו
הזנת דלק קרבורטור קרבורטור קרבורטור קרבורטור קרבורטור קרבורטור הזרקה קרבורטור הזרקה
קירור נוזל נוזל נוזל שמן/אוויר שמן/אוויר אוויר נוזל נוזל נוזל
הילוכים 5 5 5 5 5 5 6 5 5
הנעה ח'+א' ח'+א' ח'+א' ח' ח' ח' ח' ח' ח'
הספק - 13.8 9.5 14.6 14.6 11.1 13.41 14.7 14.21
בסל"ד - - - 10,500 10,500 8,500 10,000 11,000 11,000
משקל יבש, בק"ג 155 140 120 148 148 119 119 146 152
אורך, במ"מ - 2,025 2,180 2,270 2,080 2,110 1,920 2,300 2,150
בסיס-גלגלים, במ"מ 1,450 - 1,360 1,500 1,435 1,358 1,294 1,530 1,450
גובה מושב, במ"מ 750 - - 700 780 820 776 680 800
גלגל קדמי 110/90-16" 18" 21" 110/90-16 110/70-17" 90/90-19" 80/90-17" 100/90-17" 100/90-18"
גלגל אחורי 130/10-15" 100/90-18" 18" 130/90-15" 150/70-17" 100/90-17" 100/80-17" 130/90-15" 130/80-17"
בלם קדמי דיסק דיסק דיסק דיסק דיסק, 300 מ"מ דיסק, 240 מ"מ דיסק, 276 מ"מ דיסק, 240 מ"מ דיסק, 276 מ"מ
בלם אחורי תוף תוף דיסק תוף דיסק, 230 מ"מ תוף, 110 מ"מ דיסק, 220 מ"מ תוף, 130 מ"מ דיסק, 220 מ"מ
מיכל דלק, ל' 14 10 8 14 17 12 10 14.5 16.8
תצרוכת דלק מדודה, ק"מ/ל' 30.45 34.5 30.6 23.2 24.6 31.7 36.5 29 29.1
מחיר, ש"ח (*) 18,900 18,900 15,900 23,500 23,500 22,885 26,385 36,385 40,385
(*) המחיר לדגמי 2007. מחיר ה-XR הוא לדגם 2006.


טבלת מחירי טיפולים - מבחן השוואתי 125 סמ"ק

ק"מ/אופנוע ליפאן "קאסטום" ליפאן "ספורט" זונגשן דו"ש אקוילה קומט XR CBR שאדאו ואראדרו
1,000 (הרצה) 310 ₪ 310 ₪ 310 ₪ 400 ₪ 400 ₪ 349 ₪ 379 ₪ 544 ₪ 544 ₪
4,000 ק"מ 380 ₪ 380 ₪ 380 ₪     349 ₪ 379 ₪ 208 ₪ 208 ₪
5,000 ק"מ       450 ₪ 450 ₪        
8,000 ק"מ 436 ₪ 436 ₪ 430 ₪     411 ₪ 448 ₪ 438 ₪ 438 ₪
10,000 ק"מ       850 ₪ 850 ₪        
12,000 ק"מ 380 ₪ 380 ₪ 380 ₪     666 ₪ 784 ₪ 1,496 ₪ 1,496 ₪
15,000 ק"מ       450 ₪ 450 ₪        
16,000 ק"מ 436 ₪ 436 ₪ 430 ₪     391 ₪ 413 ₪ 508 ₪ 508 ₪
20,000 ק"מ 380 ₪ 380 ₪ 380 ₪ 850 ₪ 850 ₪ 444 ₪ 574 ₪ 208 ₪ 208 ₪
סך הכל 2,322 ₪ 2,322 ₪ 2,310 ₪ 3,000 ₪ 3,000 ₪ 2,610 ₪ 2,977 ₪ 3,402 ₪ 3,402 ₪
• המחירים כוללים מע"מ והם עבור חלפים ועבודה לפי תעריף יבואן
• מרווחי הטיפולים הם לפי המלצות היצרנים