השקת אופנועי AJP בישראל

שוק האופנועים הדו-שימושיים הקטנים מקבל בימים אלו חיזוק משמעותי עם הגעת מותג השטח הפורטוגזי AJP ארצה. בליין קיימים 3 דגמי בסיס אשר מגיעים בשלושה נפחים שבין 125 ל-250 סמ"ק, כשהיבואן הוא ה.מ ישראל, שמייבא גם את HM-מוטו. הרעיון שעומד מאחורי חברת AJP הוא ליצור אופנועי שטח לא מקצועיים, אך מספיק איכותיים לרוכבי ההובי (לא לרוכבי מרוצים), אשר יוכלו לספק ביצועים טובים במגוון רחב של סוגי קרקע ושטח ויחד עם זאת יוכלו לשמש ככלי תחבורה עירוניים בסיסיים, בדיוק כמו הדו"שים של פעם.

להשקת המותג בארץ הגיעו נציגים של AJP מפורטוגל, בראשם הבעלים והמנכ"ל, אנטוניו פינטו, וכן מנהל הייצוא פדרו מטוני ורוכב המרוצים של המפעל, ז'ואה ריביירו, שסיים בשבוע שעבר את מרוץ האקסטרים-אנדורו 'The Tough One' באנגליה במקום התשיעי המכובד על גבי AJP PR5 בנפח 250 סמ"ק. ב-AJP נותנים חשיבות רבה לשווקים חיצוניים, ונכון להיום יש 20 ארצות שבהם משווקים האופנועים, ביניהם אנגליה, צרפת, ברזיל, יפן וכעת גם ישראל. מדובר במפעל קטן ומשפחתי שאותו הקים פינטו בשנת 1987 בתור סדנה קטנה, ואשר בשנים האחרונות החל בתהליך צמיחה והתפתחות. במסגרת תהליך הגדילה הזה מתעדים ב-AJP לעבור בזמן הקרוב למפעל חדש ומודרני יותר, שיאפשר להגדיל את כמויות הייצור, לספק את הדרישה הנוכחית עד תום ואף לפרוץ לשווקים חדשים. נכון להיום מייצרים ב-AJP כ-1,100 כלים בשנה, כשבמפעל החדש התכנון הוא להגדיל באופן משמעותי את הכמויות, שכן הביקוש קיים. בנוסף סיפרו אנשי AJP כי בקנה גם דגמים נוספים בעלי נפח מנוע גדול יותר.

תומר לויתן, מנכ"ל ה.מ ישראל, סיפר כי הקשר הראשוני עם אנשי AJP החל במילאנו בשנה שעברה, אז נחשף למותג. אחרי עבודת הכנה ארוכה שבה הוכנה הקרקע לייבוא, הגיעו כאמור ראשוני הכלים. אופנועי AJP אמורים להיכנס אל תוך ואקום יחסי שקיים בתחום השטח בישראל ובכלל. בשעה שאופנועי השטח המקצועיים תופסים נתח שוק יותר ויותר גדול, אופנועי AJP מציבים אלטרנטיבה שפויה, גם בהתנהגות וגם במחירי הקנייה והתחזוקה, עם מפרטים בסיסיים יותר ותחזוקה שנמדדת בקילומטרים ולא בשעות מנוע. הטווח בין הטיפולים הוא 2,000 ק"מ, ויש על כל האופנועים אחריות יצרן של שנתיים. ואם כבר תחזוקה ואחריות, אז לויתן מספר כי כל אופנוע יקבל טיפולים שוטפים למשך שנתיים ללא תשלום, פרט לרכיבים המתכלים כמו צמיגים ובלמים. מוסכי שירות רשמיים ייפרסו מחיפה שבצפון ועד באר שבע בדרום, כשהמוסך המרכזי הינו הקליניקה לאופנועים של משה לוי בהוד השרון. בנוסף, דן טל מונה למנהל הטכני של AJP בישראל, והוא אמון על העברת הידע למוסכים המורשים וכן על התקשורת הטכנית עם היצרן.

לארץ כאמור הגיעו 3 דגמי בסיס – PR3, PR4 ו-PR5. לכולם שלדת אלומיניום מייצור עצמי ושלדת זנב מפלדה. המנועים, מקוררי אוויר-שמן ומוזנים על ידי קרבורטור (פרט ל-PR5 שמוזן על ידי מערכת הזרקת דלק), הם מנועים מתכנון של הונדה שמיוצרים ברישיון על ידי AJP, כולם עם מתנעים חשמליים. לטענת הפורטוגזים, תאימות החלקים היא מלאה, וכך למשל מי שברשותו XR250R משנים מסוימות, יכול להשתמש בחלקי מנוע של AJP ללא חשש. האופנועים מצוידים בבולמים איכותיים, בלמי דיסק וחישוקי אלומיניום באנודייז שחור. כל האופנועים מגיעים עם מתג הצתה ומפתח, כאמור, על מנת שיוכלו לשמש גם ככלי תחבורה ליום-יום ולא רק לשימושי שטח. לארץ אגב, מגיעים כל דגמי AJP עם צמיגי שטח, אולם ניתן להרכיב עליהם גם צמיגים דו-שימושיים.

PR3

ה-PR3 מיועד לרוכבי שטח מתחילים, לרוכבים נמוכים וכן לנשים, שכן יתרונו הגדול הוא גובה המושב הנמוך, המושג בין היתר על ידי מידות גלגלים של "17 מאחור ו-"19 מלפנים. הוא מגיע בנפחים 125 ו-200 סמ"ק, שמשקלם 99 ו-100 ק"ג בהתאמה. ההספקים הם 12.6 כ"ס ו-18 כ"ס, והמומנטים עומדים על 0.86 קג"מ ו-1.58 קג"מ. הבולמים, בעלי מהלך של 240 מ"מ, גם הם תורמים את שלהם לגובה המושב (840 מ"מ), והם מיוצרים על ידי פאיולי.

אחרי הקפה ויותר במסלול הסינגל המסולע והבוצי של פארק קנדה, אנחנו יכולים להגיד שה-PR3 בגרסת 200 הסמ"ק הוא אחד האופנועים הכיפיים יותר שעליהם רכבנו לאחרונה. גובה המושב הנמוך, הממדים הקומפקטיים והמשקל הנמוך מאפשרים שליטה מוחלטת בכלי בכל מצב, למנוע יש מספיק כוח מחד על מנת לייצר קצב גבוה בכל אמת מידה, ואילו הבולמים עושים עבודה טובה ולא קורסים כמו באופנועי דו"ש בנפח 125 סמ"ק מקבילים. למעשה, לממדיי ולמשקל גופי (65 ק"ג), ה-PR3 הרגיש מצוין, והוא בהחלט אופנוע מומלץ לרוכבי אנדורו מתחילים, שעשויים למצוא בו חבר נאמן לצעדים הראשונים ואף יותר מכך.

PR4

ה-PR4 הוא כבר אופנוע בממדים כמעט מלאים, והוא עושה שימוש במכלולים איכותיים יותר משל ה-PR3. גם הוא מגיע בנפחים 125 ו-200 סמ"ק, זהים לאלו שב-PR3, אך הגלגלים במידות אנדורו קונבנציוליות, כלומר אחורי "18 וקדמי "21. הבולמים גם הם עם מהלך ארוך יותר – 260 מ"מ מלפנים ו-300 מ"מ מאחור, כשמלפנים יש מזלג הפוך של מרזוקי בקוטר 40 מ"מ עם כיוונים מלאים ומאחור בולם של זקס, גם הוא עם כיוונים מלאים. המשקל עומד על 105 ק"ג וגובה המושב 920 מ"מ. יש גם גרסת Limited Edition עם מזלג הפוך של זקס בקוטר 48 מ"מ ושלדה הצבועה באדום. על דגם זה רכבנו בהשקה.

גם ה-PR4 מתאים במיוחד לרוכבים העושים את צעדיהם הראשונים בשטח. המנוע בגרסת ה-125 סמ"ק, כמו שאר חבריו לקטגוריה, צריך שיסחטו אותו כל הזמן על מנת לייצר התקדמות, אך בגרסת ה-200 סמ"ק כבר יש בשר אמיתי במנוע שדוחף את האופנוע יפה מאוד. אחד הדברים שהרשימו אותנו במיוחד זה היכולת לייצר אחיזה על סלעים רטובים ובוציים, וזה ברור לחלוטין עם מנועים רכים ונעימים ללא תגובות מתפרצות ועם הספק מוגבל. גם כאן ההיגוי מצוין ומי שהפתיעו במיוחד היו מערכות המתלים המצוינות, שמספקות רכות וביטחון מחד, אולם מאידך מספקות המון ספורטיביות ומאפשרות, שוב, קצב טוב וגם לא מעט שעשועי אנדורו כמו קפיצות, דרופים, טיפוסים וכו'. מאד אהבנו את ה-PR4, במיוחד את גרסת ה-200, שעשויה להיות מצוינת כבית ספר לרכיבת אנדורו.

PR5

ה-PR5 הוא האופנוע הגדול והאיכותי ביותר בליין של AJP. המנוע בנפח 250 סמ"ק, כאמור נלקח מ-XR250R, מספק כ-25 כ"ס מכובדים ו-1.73 קג"מ, והוא מוזן על ידי מערכת הזרקת דלק אלקטרונית. גובה המושב עומד כאן על 930 מ"מ והמשקל 115 ק"ג. גם הוא כמובן מגיע עם גלגלים במידות אנדורו – "18 מאחור ו-"21 מלפנים, והבולמים הם של זקס – מזלג הפוך בקוטר 48 מ"מ מלפנים עם כיוונים מלאים ומהלך של 280 מ"מ, ובולם יחיד מאחור עם מהלך של 300 מ"מ, גם כן עם כיוונים מלאים. הוא מיועד להוות אלטרנטיבה שפויה לאופנועי האנדורו המקצועיים, כאמור לרוכב ההובי ולא לרוכב המרוצים. יש גם גרסת פקטורי מוגבלת, בעלת גלי זיזים חמים, בוכנה של וויסקו ומערכת פליטה של דומה.

ה-PR5 הוא כבר אופנוע פול-סייז של ממש, ועם יכולות גבוהות. אל תצפו כמובן למנוע מרוץ מהדור האחרון, אולם מקורר האוויר הזה לא פראייר בכלל ומציע לא מעט בשר במנוע, אך עם ידידותיות רבה. הוא יודע לייצר קצב גבוה מאד על מסלולי אנדורו, ואין מכשול שיעמוד בפניו, בין היתר בזכות המתלים המצוינים, שבהחלט היו עבורנו ההפתעה הגדולה של ה-PR5 בפרט ושל אופנועי AJP בכלל. תחשבו על XR250R, רק עם בולמים מודרניים יותר, ואתם לגמרי בכיוון. אולם לא תמיד האיכות היא כשל הונדה. תפעול המצמד המכני למשל, בכל הדגמים אך בעיקר בגדולים יותר, עדיין קשה מדי ומרגיש עם חיכוך בכבל. אנשי AJP כבר עובדים על פתרון, כך נאמר לנו בכל אופן.

אם כן, בהחלט יש מקום בשוק האנדורו המקומי לכלים דו-שימושיים קרביים דוגמת AJP. אם נניח לרגע ל-125, שכן אלו מיועדים בעיקר לרוכבים מוגבלי רישיון, הרי שה-PR3 ו-PR4 בנפח 200 סמ"ק מהווים כרטיס כניסה מצוין לעולם האנדורו, וה-PR5 בנפח 250 סמ"ק הוא כבר הפתעה אמיתית, שכן יכולותיו באנדורו עממי ולא תחרותי הן גבוהות מאד, וכבונוס מקבלים עלויות תחזוקה זולות ומרווחי טיפולים שנמדדים בקילומטרים, וכמובן – מחיר הקנייה הנמוך משמעותית ביחס לאופנועים מקצועיים. מקבלים אמנם הרבה פחות מאופנועים מקצועיים, אך על כל רוכב לשאול את עצמו האם הוא באמת צריך את כל מה שאופנוע אנדורו מקצועי נותן, ויותר מזה – האם הוא מוכן לשלם על כך. האלטרנטיבה ברורה, ועד שניקח את הכלים למבחן מעמיק יותר, נאחל הצלחה למותג בארץ.